טיפים להפיכת הנעל הצבאית לנוחה 

מספר טיפים להפיכת הנעל הצבאית לנוחה יותר:


1. אחד החסרונות של הנעל הצבאית הוא שהעור שלה קשה.
אחת הדרכים לרכך אותו היא להספיג את עור הנעל מבחוץ ומבפנים באלכוהול 95% וללוש את העור ו/או ללכת עם הנעל מיד אחרי הספגתה באלכוהול. אחרי שהאלכוהול יתנדף לגמרי יש לצחצח את הנעל עם משחת נעלים המכילה שומן (קיימות משחות נעליים נוזליות ודלילות - בעיקר בבקבוקים עם ספוג - שאינן מכילות, או כמעט אינן מכילות שומן. השימוש בהן צובע את הנעל אך אינו משמן את העור).


2. מסתבר, שיש חשיבות אפילו לדרך שריכת הנעליים. בכף הרגל יש מקום שעוברים בו כלי דם ועצבים. אם הנעל תלחץ באזור זה עלולות להיווצר מספר בעיות: אי נוחות, עצירת דם ולחץ על העצב - לחץ שגורם לבוהן להירדם. למניעת הלחץ מומלץ להשחיל את השרוכים דרך הלולאות החיצוניות (לטרליות) קודם.
דהיינו, בנעל ימין להתחיל בלולאה התחתונה הימנית, ובנעל שמאל להתחיל בלולאה התחתונה השמאלית.

3. א. בנעל צבאית החלק הקדמי של הלשון תפור לנעל גם מהצדדים. דבר זה מונע כניסת חול, ואף מים, לנעל. אם לוחץ לך בנעל הצבאית באזור החיבור של הלשון לנעל, מומלץ למסור את הנעל לסנדלרייה להרחבה (שהמכונה מברזל תסבול ולא הרגל שלך).

ב. קורה שהלשון של הנעל מתקפלת ומחליקה כלפי מטה, או שהיא גולשת הצידה. כדי לפתור בעיות אלה, יש ליצור שני חורים בלשון במיקום של כ- 3 ס"מ מהחלק העליון של הלשון. החורים יהיו בקוטר 5 מ"מ בערך, אחד לצד השני במאוזן. מרחקם אחד מהשני 1 ס"מ. שורכים את השרוכים כפי שנאמר בסעיף 2, כשמשלבים גם את החורים החדשים בשריכה. דבר זה יחזיק את הלשון במקומה.

4. בנעל הצבאית בלימת הזעזועים מוגבלת. גופכם סופג את כל הזעזועים - וזה גורם נזק גדול לברכיים ולגב. בנוסף לכך, בגלל הפעילות האינטנסיבית קיים סיכון גדול לקבל שברי הליכה (שברי מאמץ).
למניעת שחיקת סחוס, היווצרות שלפוחיות ופציעות אחרות, וגם לשיפור הכושר הגופני - חשוב לעשות מדרסים.
את המדרסים רצוי לעשות לפחות חודש לפני הגיוס. כך מתרגלים אליהם עוד לפני תחילת המאמצים הקשים.
באפסנאות, בעת הגיוס, יש לבצע את מדידת נעלי הצבא עם המדרסים בתוכם.


5. נעליים עשויות היטב צריכות להכיל בתוכן שדרית - פס חיזוק מחומר קשיח שנמצא בתוך הסוליה. חלק זה מושתל ואינו נראה. הוא נמשך מהחלק האחורי של העקב עד לחצי הנעל. דבר זה גורם לכך שהנעל לא תתקפל בחלק האחורי של הסוליה, אלא רק מאמצע הנעל וקדימה. זה תואם, פחות או יותר, את הכיפוף הטבעי של כף הרגל בעת ביצוע הצעד.
קיימות בשוק נעליים, אשר יש בהן פגם בייצור, ויש כאלה שעקב שימוש השדרית בהן נשברת, ואז הנעל מתקפלת בחלק שקרוב לעקב. דבר זה עלול לגרום לכאבי רגלים וגב. אין להשתמש בשום אופן בנעליים כאלה!
חשוב לדעת: אפילו אם תשתמשו במדרסים מושלמים בנעל פגומה או עם שדרית שבורה, תסבלו מכאבים.

6. במצב של ישיבת כריעה (קוראים לה גם ישיבת קריסה) הנעל לוחצת בחלק הקדמי של הקרסול במקום של הכיפוף. קיימות מספר דרכים למנוע לחץ זה. אחת הדרכים המקובלות על החיילים היא לדלג בשריכה על חלק מהלולאות (החורים לשרוכים). קיימת דרך אחרת, טובה יותר, הדורשת "טיפול" מסויים בנעל. כיוון שמדובר בציוד צבאי - לא אפרט מהו הטיפול.

7. אוורור - עקב כך שהנעל הצבאית מאד סגורה ומזיעים הרבה בתוכה, ועקב מצבי כוננות וכו' שצריך להישאר שעות ארוכות נעולים, נוצרים בנעל תנאים להתפתחות פטריות: חושך, חום ולחות. זה בנוסף לסכנת ההידבקות בפטריות מחבריך למקלחת. מומלץ בכל חופשה בבית, ובכל שבת שניתן, להוציא מתוך הנעליים את הרפידות והמדרסים, או כל מה ששמתם שם (וגם כל מה שנכנס לשם). יש לשים את הנעל בשמש. קרני השמש מקטינות את הסיכון להתפתחות פטריות. מומלץ לחשוף גם את כפות הרגליים לאור השמש.
קיים תרסיס לחיטוי הנעליים. מומלץ להשתמש בו. התרסיס גם מפיץ ניחוח נעים.
במקלחת כדאי להתקלח עם כפכפי גומי. ככל שהם עבים יותר, זה טוב יותר. זאת כיוון שכך כפות רגליך רחוקות יותר מהרצפה ומזיהומיה. מומלץ ביותר לנגב לאחר המקלחת את כפות הרגליים בקפידה, כולל את האצבעות וביניהן.

הקפדה על טיפים אלו יאפשרו נוחות וסיוע לפעילויות היום יום בצבא, וכך ישפרו את תפקודך וכמובן: את הרגשתך.